הַתּוֹצָאוֹת מֵהָעֲבוֹדָה
שֶׁל הָאָדָם
הֵן תָּמִיד הוֹלְכוֹת לַבּוֹרֵא.
אֶלָּא הָאָדָם,
אוֹ שֶׁעוֹבֵר לְשָׁם
לִהְיוֹת עִם הַבּוֹרֵא,
וְאָז נִכְלַל בְּאוֹתוֹ הַסִּכּוּם
מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ.
אוֹ שֶׁהוּא לֹא עוֹבֵר לְשָׁם,
לִתְכוּנוֹת הַבּוֹרֵא,
וְאָז אוֹתוֹ סִכּוּם מֵעֲבוֹדָתוֹ
הוֹלֵךְ לְשָׁם,
וְהוּא עַצְמוֹ
נִשְׁאַר כָּאן רֵיק.
לָכֵן הָרָצוֹן לְקַבֵּל לְטוֹבַת עַצְמוֹ
שֶׁמַּרְאֶה לָנוּ עַד כַּמָּה
אֲנַחְנוּ רֵיקָנִיִּים,
הוּא שֶׁמְּכַוֵּן אֶת הָאָדָם לָשִׂים לֵב
לְאָן הוֹלֶכֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ,
הֵיכָן הִיא נֶעֱלֶמֶת.
שֶׁכְּדַאי לוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ,
וְשָׁם לִתְפּוֹס אֶת הַתּוֹצָאוֹת
מִמַּה שֶׁעָשָׂה,
וְשָׁם יִהְיוּ לוֹ הַתּוֹצָאוֹת הָאֵלֶּה
-שרטוט רב 04.04.06
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה