מי אני?

-
מִי אֲנִי?

מתוך "מבוא לספר הזוהר" של בעל הסולם

אֲנִי מַרְגִּישׁ וְיוֹדֵעַ,

שֶׁאֲנִי תּוֹפֵס

מָקוֹם בָּעוֹלָם,

וַאֲנִי מוּצָק,

וַאֲנִי חָם,

וַאֲנִי חוֹשֵׁב,

וְכַדוֹמֶה

מִגִּלוּי פְּעוּלוֹת מַהוּתִי,

אֲבָל אִם תִּשְׁאָלֵנִי

מַה מַהוּתִי עַצְמִי,

שֶׁכֹּל אֵלּוּ הַגִּלוּיִים

נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ,

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לְהַשִׁיב לְךָ.

חירות הרצון שלי

חֵירוּת הָרָצוֹן שֶׁלִּי
מתוך מאמר "החרות" של בעל הסולם

אֲנִי יוֹשֵׁב,

אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ,

אֲנִי שָׂח,

אֲנִי אוֹכֵל.

כֹּל זֹאת -

לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי

רוֹצֶה לָשֶׁבֶת כָּךְ,

וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּשׁ כָּךְ,

וּלְדַבֵּר כָּךְ,

וְלֶאֱכוֹל כָּךְ.

אֶלָּא מִכֵּיוָן

שֶׁאֲחֵרִים רוֹצִים,

שֶׁאֵשֵׁב וְאֶתְלַבֵּשׁ

וַאֲדַבֵּר וְאוֹכַל

בְּצוּרָה זוֹ.

כֹּל זֶה לְפִי

רְצוֹנָם וְטַעֲמָם

שֶׁל הַחֶבְרָה,

וְלֹא רְצוֹנִי הַחוֹפְשִׁי.

יֶתֶר עַל כֵּן,

אֲנִי עוֹשֶׂה כֹּל אֵלֶּה

עַל פִּי רוֹב בְּנִיגוּד לִרְצוֹנִי,

כִּי יוֹתֵר נוֹחַ לִי

לְהִתְנַהֵג בְּפַשְׁטוּת

בְּלִי שׁוּם עוֹל,

אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשׁוּעְבָּד

בְּכֹל תְּנוּעוֹתַיי,

וְאָסוּר בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל,

בִּטְעָמִים וְנִימוּסִים

שֶׁל אֲחֵרִים,

שֶׁהֵם הַחֶבְרָה.

אִם כֵּן

אִמְרוּ נָא לִי,

הֵיכָן חֵירוּת הָרָצוֹן שֶׁלִּי?

תפיסת המציאות

תְּפִיסַת הַמְּצִיאוּת
מתוך "מבוא לספר הזוהר" (אות ל"ד) של בעל הסולם

בְּחוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ,

שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ

עוֹלָם גָּדוֹל עֲנָקִי,

וְכֹל מְלוֹאוֹ הַנֶּהְדָּר.

הֲרֵי בֶּאֱמֶת

אֵין אָנוּ רוֹאִים כֹּל זֶה

אֶלָּא רַק

בִּפְנִימִיּוּתֵנוּ עַצְמָהּ,

כְּלוֹמַר, בַּמּוֹחַ הָאֲחוֹרִי שֶׁלָּנוּ,

יֵשׁ שָׁמָּה כְּעֵין מְכוֹנָה פוֹטוֹגְרָאפִית

הַמְּצַיֶּרֶת לָנוּ שָׁמָּה

כֹּל הַנִּרְאֶה לָנוּ,

וְלֹא כְּלוּם מִחוּץ לָנוּ.

-

האיור מבוסס על שרטוט רב מתוך שיעור (18.08.08) "מבוא לספר הזוהר"

חושים של מלאך

חוּשִׁים שֶׁל מַלְאָךְ
משל מתוך ספר "שמעתי" (מאמר ג': "ענין ההשגה הרוחנית")

אִם אָנוּ מַבִּיטִים עַל שׁוּלְחָן.

לְפִי חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ

אָנוּ מַרְגִּישִׁים

שֶׁהוּא דָּבָר קָשֶׁה.

וְכֵן אֶת מִדַּת הָאוֹרֶךְ

וְהָרוֹחַב שֶׁלּוֹ,

וְהַכֹּל רַק

לְפִי עֵרֶךְ חוּשֵׁינוּ.

אֲבָל אֵין זֶה מְחַיֵּב

שֶׁהַשּׁוּלְחָן יִהְיֶה נִרְאֶה כֵּן

לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ

חוּשִׁים אֲחֵרִים,

לְמָשָׁל בְּעֵינֵי הַמַּלְאָךְ,

בָּעֵת שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַשׁוּלְחָן

אֲזַי רוֹאֶה אוֹתוֹ

לְפִי חוּשָׁיו.

לָכֵן אֵין לָנוּ לִקְבּוֹעַ

שׁוּם צוּרָה בְּעֵרֶךְ הַמַּלְאָךְ

כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים

אֶת חוּשָׁיו.
-
- 

חמישה חושים

חֲמִישָׁה חוּשִׁים

לפי "מבוא לספר הזוהר" של בעל הסולם

חוּשׁ הָרְאִיָּה,

מַצִּיעַ לָנוּ רַק צְלָלִים

מִן הַמַּהוּת הַנִּרְאֵית,

בְּעֵרֶךְ הִתְרַשְּׁמוּתָם מוּל הָאוֹר.

וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה,

הוּא רַק כּוֹחַ הַכָּאָה

שֶׁל אֵיזֶה מַהוּת בַּאֲוִיר.

וַאֲוִיר הַנִּדְחָה מִכּוֹחוֹ,

מַכֶּה עַל הַתּוֹף שֶׁבְּאוֹזְנֵינוּ.

וְאָנוּ שׁוֹמְעִים

שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה מַהוּת בְּקִרְבָתֵנוּ.

וְחוּשׁ הָרֵיחַ,

הוּא רַק אֲוִיר יוֹצֵא מֵהַמַּהוּת

וּמַכֶּה עַל עֲצַבֵּי הָרֵיחַ שֶׁלָּנוּ,

וְאָנוּ מְרִיחִים.

וְכֵן הַטַּעַם,

הוּא רַק תּוֹלָדָה

מִנְּגִיעַת אֵיזֶה מַהוּת

בַּעֲצַבֵּי הַטַּעַם שֶׁלָּנוּ.

הֲרֵי שֶׁכָּל ד' הַחוּשִׁים הָאֵלּוּ

אֵינָם מַצִּיעִים לָנוּ

רַק גִּילוּיָם שֶׁל הַפְּעוּלוֹת

הַמְּסוֹבְבוֹת מֵאֵיזוֹ מַהוּת,

וְלֹא כְּלוּם מִן מַהוּת עָצְמָה.

וַאֲפִילוּ חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ,

שֶׁהוּא הֶחָזָק מֵהַחוּשִׁים,

הַמַּבְדִּיל בֵּין חָם לְקַר

וּבֵין מוּצָק לָרַךְ,

הֲרֵי כָּל אֵלּוּ אֵינָם,

אֶלָּא גִּילוּי פְּעוּלוֹת

שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהוּת,

וְהֵמָּה רַק מִקְרִים שֶׁל הַמַּהוּת,

-

-

כִּי הַחַם אֶפְשָׁר לְקַרְרוֹ,

וְהַקַּר אֶפְשָׁר לְחַמְּמוֹ,

וְהַמּוּצָק אֶפְשָׁר לְהַפֵּךְ

בִּמְלֵאכֶת הַכִימְיָה לְנוֹזְלִים,

וְהַנּוֹזְלִים לַאֲוִירִים,

דְּהַיְנוּ רַק גָּאזִים,

שֶׁכְּבָר פָּקַע לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ

כָּל הֶבְחֵן מֵ-ה' הַחוּשִׁים,

וְעִם כָּל זֶה

עוֹד הַמַּהוּת קַיֶּמֶת בּוֹ,

שֶׁהֲרֵי אַתָּה יָכוֹל שׁוּב

לְהַפֵּךְ אֶת הָאֲוִירִים לְנוֹזְלִים

וְהַנּוֹזְלִים לְמוּצָק.

הֲרֵי בְּעָלִיל לְעֵינֶיךָ,

שֶׁ-ה' הַחוּשִׁים

לֹא יְגַלּוּ לָנוּ שׁוּם מַהוּת,

אֶלָּא רַק מִקְרִים

וְגִילוּי פְּעוּלוֹת מִן הַמַּהוּת.

וְנוֹדַע, שֶׁכָּל מַה

שֶׁאֵינוֹ בָּא אֵלֵינוּ בְּמוּחָשׁ

אֵינוֹ בָּא גַּם בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ,

וּמַה שֶׁלֹּא יָבוֹא בַּדִּמְיוֹן

לֹא יָבוֹא לְעוֹלָם בַּמַּחֲשָׁבָה,

וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִשְׂכִּיל אוֹתוֹ.

הֲרֵי שֶׁאֵין לַמַּחֲשָׁבָה

תְּפִיסָה כְּלַל בַּמַּהוּת.

וְלֹא עוֹד,

אֶלָּא אֲפִילוּ מַהוּתֵנוּ עַצְמֵנוּ,

לֹא נוֹדַע לָנוּ מַה הִיא.

משל על בן העשיר במרתף

מָשָׁל עַל בֵּן הֶעָשִׁיר בַּמַּרְתֵּף

משל של בעל הסולם מתוך ספר "פרי חכם - אגרות" (מכתב דף פ"א)

לְעָשִׁיר גָדוֹל

הָיָה בֵּן יָחִיד

רַךְ בַּשָׁנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם

וְהֶעָשִׁיר נֶאֱלַץ הָיָה

לִנְסוֹעַ לְמֶרְחַקִּים

לִתְקוּפָה שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת.

וְיָרֵא הֶעָשִׁיר

שֶׁמָּא בְּנוֹ

יְפַזֵּר אֶת רְכוּשׁוֹ

בְּעִנְיָּן רַע.

עַל כֵּן הִתְחַכֵּם,

וְהֶחְלִיף אֶת רְכוּשׁוֹ

בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת

וּמַרְגָּלִיּוֹת וּבְזָהָב.  

וְכֵן בָּנָה מַרְתֵּף גָדוֹל

עָמוֹק בָּאֲדָמָה,

וְהִטְמִין בּוֹ אֶת כֹּל הַזְּהָבִים

וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּרְגָּלִיּוֹת,

וְגַם אֶת בְּנוֹ הִכְנִיס שָׁם.

וַיִּקְרָא לַעֲבָדָיו הַנֶּאֱמָנִים לוֹ,

וּפָקַד עֲלֵיהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת בְּנוֹ

שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמַּרְתֵּף,

עַד מְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה.

וּבְכֹל יוֹם יוֹרִידוּ לוֹ

מִכֹּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה,

אַךְ בְּשׁוּם אוֹפֶן

שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לוֹ

אֵשׁ וְנֵרוֹת.

וְשֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת הַקִּירוֹת

מִכֹּל סֶדֶק

שֶׁלֹּא יִפְּלוּ שָׁם

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

וּלְמַעַן בְּרִיאוּתוֹ

יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַמַּרְתֵּף בְּכֹל יוֹם

לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת

וִיטַיְּלוּ אִתּוֹ בְּחוּצוֹת הָעִיר,

אֲבָל בִּשְׁמִירָה מְעוּלָה

שֶׁלֹּא יִבְרַח,

וּכְשֶׁיִּמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה,

אָז תִּתְּנוּ לוֹ נֵרוֹת

וְתִפְתְּחוּ לוֹ חַלּוֹן

וְתָנִיחוּ לוֹ לָצֵאת.

מוּבָן שֶׁצַּעֲרוֹ שֶׁל הַבֵּן

הָיָה עַד אֵין קֵץ,

וּמִכֹּל שֶׁכֵּן בְּעֵת שֶׁטִּיֵּל בַּחוּץ,

וְרָאָה שֶׁכֹּל הַנְּעָרִים

אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים בַּחוּצוֹת,

בְּלִי שְׁמִירָה וּבְלִי זְמַן קָצוּב,

וְהוּא נָתוּן בְּבֵית כֶּלֶא,

וְרִגְעֵי אוֹרָה סְפוּרִים לוֹ,

וְאִם הָיָה מְנַסֶּה לִבְרוֹחַ

מַכִּים אוֹתוֹ בְּלִי חֶמְלָה.

וְיוֹתֵר הוּא נִדְאַב וְנִדְכָּא

בְּשֹמְעוֹ שֶׁאָבִיו בְּעַצְמוֹ

הֵסֵב לוֹ כֹּל הַיָּגוֹן הַזֶּה,

כִּי הֵמָּה עַבְדֵי אָבִיו

עוֹשִׂים פְּקוּדַת אָבִיו.

כַּמּוּבָן שֶׁחוֹשֵב,

שֶׁאָבִיו הוּא הָאַכְזָר הַגָּדוֹל

מִכֹּל הָאַכְזָרִים הַקַּדְמוֹנִים,

כִּי מִי שָׁמַע כָּזֹאת.

בַּיּוֹם שֶׁמָּלְאוּ לו עֶשְׂרִים שָׁנָה,

שִׁלְשְׁלוּ הָעֲבָדִים אֵלָיו

נֵר אֶחָד כְּמִצְוַת אָבִיו,

לָקַח הַנַּעַר אֶת הַנֵּר

וְהִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל מִסְּבִיבוֹ,

וְהִנֵּה מַה הוּא רוֹאֶה,

שַׂקִּים מְלֵאִים זָהָב

וְכֹל סְגוּלוֹת מְלָכִים.

רַק אָז הֵבִין אֶת אָבִיו,

שֶׁהוּא רַחֲמָן אֲמִתִּי,

וְכֹל מַה שֶׁטָּרַח לֹא טָרַח

אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ,

וּמִיַּד הֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי

הָעֲבָדִים ­יָנִיחוּ לוֹ

לָצֵאת חוֹפְשִׁי מֵהַמַּרְתֵּף.

וְכֵן עָשָׂה,

יָצָא מֵהַמַּרְתֵּף,

וּכְבָר אֵין שְׁמִירָה,

אֵין עֲבָדִים אַכְזָרִיִּים,

אֶלָּא הוּא עָשִׁיר נַעֲלֶה

עַל כֹּל עֲשִׁירֵי אָרֶץ.

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת

אֵין כָּאן חִדּוּשׁ וְלֹא כְלוּם,

כִּי מִלְּכַתְחִילָה כְּבָר הִתְגָּלָּה הַדָּבָר,

שֶׁעָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה כֹּל יָמָיו,

אָמְנָם לְפִי הָרֶגֶשׁ

הוּא הָיָה עָנִי וְאֶבְיוֹן,

הַמְּדוּכָּא בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית כֹּל יָמָיו,

וְעַתָּה בְּרֶגַע אֶחָד

הִתְעַשֵּׁר בְּהוֹן עָצוּם,

וְעָלָה מִבּוֹר עָמוֹק

לְמַעֲמָד רָם וְנִשָּׂא.
-

דבר והיפוכו

דָּבָר וְהִפּוּכוֹ
לפי מאמר ל"ד: "יתרון ארץ בכל הוא" מתוך ספר "שמעתי"

יָדוּעַ, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר מִתְגַּלֶּה

בְּצוּרָתוֹ הָאֲמִתִּית,

אֶלָּא רַק בְּדָבָר וְהִפּוּכוֹ,

כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִתּוֹךְ הַחוֹשֶׁךְ.

זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁכֹּל דָּבָר מַרְאֶה עַל חֲבֵרוֹ,

שֶׁדַּוְקָא עַל יְדֵי דָּבָר וְהִפּוּכוֹ,

אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶת מְצִיאוּתוֹ הָאֲמִתִּי

שֶׁל הַמּוּשָׁג הַנֶּגְדִּי.

וּמִשּׁוּם זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶת הַדָּבָר

בְּתַכְלִית הַבְּהִירוּת,

אִם אֵין לוֹ אֶת הַדָּבָר הַמַּקְבִּילוֹ.

לְדוּגְמָא, אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ וְלוֹמַר,

שֶׁהַדָּבָר הוּא טוֹב,

אִם אֵין כְּנֶגְדּוֹ אֶת הַדָּבָר הַמַּרְאֶה עַל רַע.

וּכְמוֹ כֵן -

מַר וּמָתוֹק,

שִׂנְאָה וְאַהֲבָה,

רַעֲבוֹן וּשְׂבִיעָה,

צִמָּאוֹן וּרְוָויָה,

פֵּרוּד וּדְבֵקוּת.

דעת מיעוט

דַּעַת מִעוּט
מתוך "מאמר החרות" של בעל הסולם

הַדֵּעוֹת

הַיּוֹתֵר מְפוּתָחוֹת

וְהַיּוֹתֵר אֲמִתִּיּוֹת,

לְעוֹלָם אֵינָן נִמְצָאוֹת

בִּרְשׁוּת הָרַבִּים

הַשּׁוֹלְטִים.
-

-

אֶלָּא דַּוְקָא

בִּרְשׁוּת הַחַלָּשִׁים בְּיוֹתֵר,

דַּוְקָא בַּמִּעוּט

שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָעֵינַיִם.

כִּי כֹּל חָכְמָה

וְכֹל יְקָר -

דַּרְכָּהּ לָבוֹא לָעוֹלָם

בְּכַמּוּת מוּעָטָה.

לְפִיכָךְ נַעֲשֵׂינוּ מוּזְהָרִים

לִשְׁמוֹר עַל הַדֵּעוֹת

שֶׁל כֹּל הַיְּחִידִים,

מִשּׁוּם חוּלְשַׁת הַיְּכוֹלֶת

שֶׁל הָרוֹב הַשּׁוֹלֵט,

לְבָרֵר בֵּינֵיהֶם.

ד' אופנים להשכלה

ד' אוֹפָנִים לַהַשְׂכָּלָה
מתוך "מבוא לספר הזוהר" של בעל הסולם

כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר:

אִישׁ גִּבּוֹר

אוֹ אִישׁ אֲמִתִּי

אוֹ שַׁקְרָן,

הֲרֵי לְפָנֶיךָ:

א) חוֹמֶר שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא גּוּפוֹ.

ב) צוּרָה מְלוּבֶּשֶׁת בְּחוֹמֶר שֶׁלּוֹ,

שֶׁהִיא "גִּבּוֹר" אוֹ "אֲמִתִּי" אוֹ "שַׁקְרָן".

ג) צוּרָה מוּפְשֶׁטֶת,

שֶׁהִיא לְהַפְשִׁיט הַצּוּרָה

שֶׁל "גִּבּוֹר" וַ"אֲמִתִּי" וְ"שַׁקְרָן"

מֵעַל חוֹמֶר הָאִישׁ,

וּלְהַשְׁכִּיל ג' צוּרוֹת הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵן לְעַצְמָן,

בִּלְתִּי מְלוּבָּשׁוֹת בְּשׁוּם חוֹמֶר וְגוּף,

כְּלוֹמַר, לְהַשְׂכִּיל הַמִּדּוֹת

שֶׁל גְּבוּרָה וֶאֱמֶת וְשֶׁקֶר,

וּלְהַבְחִין בָּהֶן מַעֲלָה אוֹ גְּנוּת,

בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מוּפְשָׁטוֹת מִכֹּל חוֹמֶר.

ד) מַהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ.
-

אהבה של אב לבנו

אַהֲבָה שֶׁל אָב לִבְנוֹ
מתוך "מאמר לסיום הזוהר" (אות ל"ג) של בעל הסולם

אָב "מִצְטַמְצֵם"

לְהַרְאוֹת לִבְנוֹ יַקִּירוֹ הַקָּטָן,

פָּנִים שֶׁל צַעַר

וּפָנִים שֶׁל נַחַת,

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ

לֹא מִן הַצַּעַר

וְלֹא מִן הַנַּחַת כְּלוּם,

אֶלָּא עוֹשֶׂה זֹאת רַק

לְהַפְעִיל אֶת בְּנוֹ הֶחָבִיב

וּלְהַרְחִיב הֲבָנָתוֹ

בִּכְדֵי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ.

וְרַק אַחַר שֶׁיִּגְדַּל הַבֵּן,

יַשְׂכִּיל וְיֵדַע

שֶׁכֹּל מַה שֶׁעָשָׂה אָבִיו,

לֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם מַמָּשִׁיּוּת יוֹתֵר

אֶלָּא רַק בִּכְדֵי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ.

הכשרה טובה

הַכְשָׁרָה טוֹבָה
משל של בעל הסולם מתוך ספר "פרי חכם - מאמרים"

הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג

יוֹרֵד מֵהַשָּׁמַיִם

עַל הָאֲדָמָה,

וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב,

עַד שֶׁיַּצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, ­­

אֲבָל עִם כֹּל זֹאת

יֵשׁ הֶבְחֵן בַּמְּקַבֵּל,

דְּהַיְנוּ, בַּאֲדָמָה.

כִּי הָאֲדָמָה שֶׁהִכְשִׁירוּהָ

עַל יְדֵי סִקּוּל וַחֲרִישָׁה וְכַדּוֹמֶה,

הִיא מְסוּגֶלֶת לְקַבֵּל טוֹב יוֹתֵר,

מֵאֲשֶׁר אֲדָמָה שֶׁלֹּא הִכְשִׁירוּהָ.

  

בפרדס הגדול (כרחוק מזרח ממערב)

בַּפַּרְדֵס הַגָּדוֹל 
(כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַעֲרָב)
משל של בעל הסולם מתוך מכתב (דף ל"ז) ספר "פרי חכם - אגרות"

מֶלֶךְ לָקַח פִּתְאוֹם

אֶת בְּנוֹ חֲבִיבוֹ,

וְהֶעֱמִידָהוּ בַּפַּרְדֵס הַגָּדוֹל

וְהַמּוּפְלָא שֶׁלּוֹ,

וְכֵיוָן שֶׁפָּתַח בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת עֵינָיו,

לֹא הִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם עוֹמְדוֹ כְּלָל,

כִּי מֵרוֹב הָאוֹר שֶׁבַּפַּרְדֵס,

נִמְשַׁךְ רְאִיַּית עֵינָיו לַמֶּרְחַקִּים,

הַרְחֵק מִמֶּנּוּ,

כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב,

וְכֹל אוֹר עֵינָיו

נָתַן עַל הַבִּנְיָנִים

וְעַל הַהֵיכָלוֹת

שֶׁבָּרָחוֹק מִמֶּנּוּ

בְּצַד מַעֲרָב,

וְהָיָה הוֹלֵךְ

יָמִים וְחוֹדָשִׁים,

מְטַיֵּל וּמִתְפַּלֵּא

מֵרוֹב הַתִּפְאֶרֶת וְהַיָּקָר

שֶׁרוֹאֶה בְּצַד מַעֲרָב,

שֶׁהוּא נוֹכַח עֵינָיו.

כַּעֲבוֹר מִסְפַּר חוֹדָשִׁים,

שָׁקְטָה רוּחוֹ

וְנִתְמַלְּאָה תַּאֲוָתוֹ,

וְשָׂבַע מֵהַהִסְתַּכְּלוּת בְּצַד מַעֲרָב,

יִשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ וְחָשַׁב:

"מַה נִמְצָא בְּכֹל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבַרְתִּי?"

הָפַךְ פָּנָיו לְצַד מִזְרָח,

הוּא הַצַּד

שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנַס,

וְהוּא נִרְעַשׁ.

כִּי כֹּל הַחֶמְדָה וְכֹל הַיּוֹפִי,

הָיָה בְּסָמוּךְ אֵלָיו,

וְאֵינוֹ מֵבִין אֶת עַצְמוֹ

עַל אֲשֶׁר לֹא הִרְגִּישׁ כְּלָל

בְּכֹל זֶה עַד עַתָּה,

וְהָיָה דָּבוּק רַק בָּאוֹר

הַמֵּאִיר כְּלַפֵּי מַעֲרָב.

מִנִּי אָז וָהָלְאָה

הָיָה דָּבוּק בָּאוֹר

הַמֵּאִיר פְּנֵי מִזְרָח,

וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְטַיֵּל

לְצַד מִזְרָח,

עַד שֶׁהִגִּיעַ מַמָּשׁ

לְשַׁעַר הַכְּנִיסָה.