משל על בן העשיר במרתף

מָשָׁל עַל בֵּן הֶעָשִׁיר בַּמַּרְתֵּף

משל של בעל הסולם מתוך ספר "פרי חכם - אגרות" (מכתב דף פ"א)

לְעָשִׁיר גָדוֹל

הָיָה בֵּן יָחִיד

רַךְ בַּשָׁנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם

וְהֶעָשִׁיר נֶאֱלַץ הָיָה

לִנְסוֹעַ לְמֶרְחַקִּים

לִתְקוּפָה שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת.

וְיָרֵא הֶעָשִׁיר

שֶׁמָּא בְּנוֹ

יְפַזֵּר אֶת רְכוּשׁוֹ

בְּעִנְיָּן רַע.

עַל כֵּן הִתְחַכֵּם,

וְהֶחְלִיף אֶת רְכוּשׁוֹ

בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת

וּמַרְגָּלִיּוֹת וּבְזָהָב.  

וְכֵן בָּנָה מַרְתֵּף גָדוֹל

עָמוֹק בָּאֲדָמָה,

וְהִטְמִין בּוֹ אֶת כֹּל הַזְּהָבִים

וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּרְגָּלִיּוֹת,

וְגַם אֶת בְּנוֹ הִכְנִיס שָׁם.

וַיִּקְרָא לַעֲבָדָיו הַנֶּאֱמָנִים לוֹ,

וּפָקַד עֲלֵיהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת בְּנוֹ

שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמַּרְתֵּף,

עַד מְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה.

וּבְכֹל יוֹם יוֹרִידוּ לוֹ

מִכֹּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה,

אַךְ בְּשׁוּם אוֹפֶן

שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לוֹ

אֵשׁ וְנֵרוֹת.

וְשֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת הַקִּירוֹת

מִכֹּל סֶדֶק

שֶׁלֹּא יִפְּלוּ שָׁם

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

וּלְמַעַן בְּרִיאוּתוֹ

יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַמַּרְתֵּף בְּכֹל יוֹם

לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת

וִיטַיְּלוּ אִתּוֹ בְּחוּצוֹת הָעִיר,

אֲבָל בִּשְׁמִירָה מְעוּלָה

שֶׁלֹּא יִבְרַח,

וּכְשֶׁיִּמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה,

אָז תִּתְּנוּ לוֹ נֵרוֹת

וְתִפְתְּחוּ לוֹ חַלּוֹן

וְתָנִיחוּ לוֹ לָצֵאת.

מוּבָן שֶׁצַּעֲרוֹ שֶׁל הַבֵּן

הָיָה עַד אֵין קֵץ,

וּמִכֹּל שֶׁכֵּן בְּעֵת שֶׁטִּיֵּל בַּחוּץ,

וְרָאָה שֶׁכֹּל הַנְּעָרִים

אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים בַּחוּצוֹת,

בְּלִי שְׁמִירָה וּבְלִי זְמַן קָצוּב,

וְהוּא נָתוּן בְּבֵית כֶּלֶא,

וְרִגְעֵי אוֹרָה סְפוּרִים לוֹ,

וְאִם הָיָה מְנַסֶּה לִבְרוֹחַ

מַכִּים אוֹתוֹ בְּלִי חֶמְלָה.

וְיוֹתֵר הוּא נִדְאַב וְנִדְכָּא

בְּשֹמְעוֹ שֶׁאָבִיו בְּעַצְמוֹ

הֵסֵב לוֹ כֹּל הַיָּגוֹן הַזֶּה,

כִּי הֵמָּה עַבְדֵי אָבִיו

עוֹשִׂים פְּקוּדַת אָבִיו.

כַּמּוּבָן שֶׁחוֹשֵב,

שֶׁאָבִיו הוּא הָאַכְזָר הַגָּדוֹל

מִכֹּל הָאַכְזָרִים הַקַּדְמוֹנִים,

כִּי מִי שָׁמַע כָּזֹאת.

בַּיּוֹם שֶׁמָּלְאוּ לו עֶשְׂרִים שָׁנָה,

שִׁלְשְׁלוּ הָעֲבָדִים אֵלָיו

נֵר אֶחָד כְּמִצְוַת אָבִיו,

לָקַח הַנַּעַר אֶת הַנֵּר

וְהִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל מִסְּבִיבוֹ,

וְהִנֵּה מַה הוּא רוֹאֶה,

שַׂקִּים מְלֵאִים זָהָב

וְכֹל סְגוּלוֹת מְלָכִים.

רַק אָז הֵבִין אֶת אָבִיו,

שֶׁהוּא רַחֲמָן אֲמִתִּי,

וְכֹל מַה שֶׁטָּרַח לֹא טָרַח

אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ,

וּמִיַּד הֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי

הָעֲבָדִים ­יָנִיחוּ לוֹ

לָצֵאת חוֹפְשִׁי מֵהַמַּרְתֵּף.

וְכֵן עָשָׂה,

יָצָא מֵהַמַּרְתֵּף,

וּכְבָר אֵין שְׁמִירָה,

אֵין עֲבָדִים אַכְזָרִיִּים,

אֶלָּא הוּא עָשִׁיר נַעֲלֶה

עַל כֹּל עֲשִׁירֵי אָרֶץ.

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת

אֵין כָּאן חִדּוּשׁ וְלֹא כְלוּם,

כִּי מִלְּכַתְחִילָה כְּבָר הִתְגָּלָּה הַדָּבָר,

שֶׁעָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה כֹּל יָמָיו,

אָמְנָם לְפִי הָרֶגֶשׁ

הוּא הָיָה עָנִי וְאֶבְיוֹן,

הַמְּדוּכָּא בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית כֹּל יָמָיו,

וְעַתָּה בְּרֶגַע אֶחָד

הִתְעַשֵּׁר בְּהוֹן עָצוּם,

וְעָלָה מִבּוֹר עָמוֹק

לְמַעֲמָד רָם וְנִשָּׂא.
-