שריפה בחצר

שְׂרֵיפָה בְּחָצֵר
משל מתןך מאמר רב"ש ספר "שלבי סולם" (כרך ה')

אָדָם עָיֵף מְאוֹד,

שֶׁהָלַךְ לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה,

נַגִּיד, בְּשָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה.

וּמְעוֹרְרִים אוֹתוֹ

בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ.

בֶּטַח שֶׁהוּא יַגִּיד,

שֶׁאֵין לוֹ כּוֹחַ לָקוּם,

מִשּׁוּם שֶׁהוּא עָיֵף בְּיוֹתֵר.

וְאִם עוֹד מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ

קְצָת חוּלְשָׁה,

אוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ

שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת חוֹם,

בְּוַדַּאי שֶׁאֵין כּוֹחוֹת בַּגּוּף

לָקוּם בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה,

שֶׁהוּא רָגִיל לָקוּם.

אֲבָל אִם אָדָם,

שֶׁהוּא עָיֵף מְאוֹד,

וּמַרְגִּישׁ שֶׁהוּא חוֹלֶה,

וְהָלַךְ לִישׁוֹן בְּשָׁעָה

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה,

וּמְעוֹרְרִים אוֹתוֹ בְּשָׁעָה אַחַת,

וְאוֹמְרִים לוֹ,

שֶׁיֵּשׁ שְׂרֵיפָה בְּחָצֵר,

"וְעוֹד מְעַט הָאֵשׁ תִּכָּנֵס

לְתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁלְּךָ,

וּמַהֵר תָּקוּם,

כִּי תְּמוּרַת הַיְּגִיעָה

שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עַכְשָׁיו

תְּקַבֵּל אֶת הַחַיִּים שֶׁלְּךָ".

אָז הוּא לֹא יַגִּיד תֵּרוּצִים,

שֶׁאֵין לוֹ כּוֹחַ,

וְאֵין לוֹ מוֹחַ,

וְהוּא קְצָת חוֹלֶה.

אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁהוּא מַמָּשׁ חוֹלֶה,

הוּא יִתֵּן אֶת כֹּל הַיְּגִיעָה

בִּכְדֵי לְקַבֵּל אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ.
-