עטיפת הספר

הַלֵּב מֵבִין

בְּתוֹךְ הָאָדָם יֶשְׁנוֹ חֶלְקִיק קָטָן שֶׁל טֶבַע הָפוּךְ מִמֶּנּוּ הַנִּקְרָא "נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב".

וְאִם הָאָדָם לוֹמֵד עַל אוֹתוֹ טֶבַע זָר וְאַחֵר, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְפִסְגַּת הַטֶּבַע הַשֵּׁנִי,

אָז הוּא מְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ הַשְׁפָּעָה מֵרָחוֹק, עַל הַחֶלְקִיק הַפְּנִימִי שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הַבּוּעָה שֶׁלּוֹ,

וּמְפַתֵּחַ תְּכוּנָה כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְאוֹתוֹ טֶבַע חִיצוֹן, אֶת תְּכוּנַת הָאַהֲבָה.

מתוך דברי רב בשיעור (11.4.08) על הספר "תלמוד עשר הספירות"

מצפן בלב ים

מַצְפֵּן בְּלֵב יָם
לפי דברי רב מתוך הכנה לשיעור בוקר 26.6.08

אָדָם עִם נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב

הוּא כְּמוֹ אוֹנִיָּה בַּיָּם.

הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְאָן לִפְנוֹת,

אֵין שׁוּם סִימָנִים.

רַק אִם מִתְחַבֵּר

עִם הַחֲבֵרִים,

אָז הַחִיבּוּר אִתָּם

הוּא כְּמוֹ מַצְפֵּן,

שֶׁמַּרְאֶה לוֹ לְאֵיזֶה כִּיוּוּן

הוּא צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּם.

-

אהבה אחת

אַהֲבָה אַחַת

משל מתוך איגרת מ' של רב"ש

עַל יְדֵי שְׁחִיקַת הַלְּבָבוֹת,

אֲפִילוּ שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל אֵיתָנִים,

כָּל אֶחָד מוֹצִיא חֲמִימוּת

מִקִּירוֹת לִבּוֹ,

וְהַחֲמִימוּת גּוֹרֶמֶת

לְנִצּוֹצֵי אַהֲבָה,

עַד שֶׁמִּתְרַקֵּם מִזֶּה

לְבוּשׁ שֶׁל אַהֲבָה,

וּשְׁנֵיהֶם מִתְכַּסִּים

בִּשְׂמִיכָה אַחַת,

הַיְנוּ שֶׁאַהֲבָה אַחַת

מְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אֶת שְׁנֵיהֶם,

כִּי יָדוּעַ שֶׁדְּבֵקוּת

מְחַבֶּרֶת שְׁנֵי דְּבָרִים

לְאֶחָד.

אש האהבה

 

אֵשׁ הָאַהֲבָה

משל מתוך איגרת מ' של רב"ש

כֹּל מַתָּנָה שֶׁנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ

הוּא כְּמוֹ כַּדּוּר

שֶׁעוֹשֶׂה חָלָל בְּאֶבֶן,

 

הֲגַם שֶׁהַכַּדּוּר הָרִאשׁוֹן

אֵינוֹ עוֹשֶׂה בָּאֶבֶן

אֶלָּא שְׂרִיטָה בְּעָלְמָא,

 

אֲבָל הַכַּדּוּר הַשֵּׁנִי

כְּשֶׁפּוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם

כְּבָר עוֹשֶׂה חָרִיץ,

וְהַשְּׁלִישִׁי עוֹשֶׂה נֶקֶב.

 

וְעַל יְדֵי הַכַּדּוּרִים

שֶׁהוּא מַרְבֶּה לִקְלוֹעַ

אֲזַי הַנֶּקֶב מִתְפַּתֵּחַ

וְנַעֲשֶׂה מְקוֹם חָלָל

בְּלֵב הָאֶבֶן שֶׁל חֲבֵרוֹ,

שֶׁבּוֹ מִתְקַבְּצִים כֹּל הַמַּתָּנוֹת,

וּמִכֹּל מַתָּנָה וּמַתָּנָה

נַעֲשֶׂה נִיצוֹצֵי אַהֲבָה,

עַד שֶׁמִּתְקַבְּצִים

כֹּל נִיצוֹצֵי הָאַהֲבָה

בַּחֲלַל לֵב הָאֶבֶן

וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁלְהֶבֶת.

 

כִּי הַהֶבְדֵּל בֵּין נִיצוֹץ לְשַׁלְהֶבֶת

הוּא בָּזֶה,

כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה

יֵשׁ שָׁם גִּילוּי לַחוּץ, ­­

הַיְנוּ גִּילוּי לְכֹל הָעַמִּים

שֶׁאֵשׁ הָאַהֲבָה בּוֹעֶרֶת בּוֹ.

 

וְאֵשׁ הָאַהֲבָה

שׂוֹרֶפֶת אֶת כֹּל הַפְּשָׁעִים

שֶׁפּוֹגְשִׁים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.

מי אני?

-
מִי אֲנִי?

מתוך "מבוא לספר הזוהר" של בעל הסולם

אֲנִי מַרְגִּישׁ וְיוֹדֵעַ,

שֶׁאֲנִי תּוֹפֵס

מָקוֹם בָּעוֹלָם,

וַאֲנִי מוּצָק,

וַאֲנִי חָם,

וַאֲנִי חוֹשֵׁב,

וְכַדוֹמֶה

מִגִּלוּי פְּעוּלוֹת מַהוּתִי,

אֲבָל אִם תִּשְׁאָלֵנִי

מַה מַהוּתִי עַצְמִי,

שֶׁכֹּל אֵלּוּ הַגִּלוּיִים

נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ,

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לְהַשִׁיב לְךָ.

חירות הרצון שלי

חֵירוּת הָרָצוֹן שֶׁלִּי
מתוך מאמר "החרות" של בעל הסולם

אֲנִי יוֹשֵׁב,

אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ,

אֲנִי שָׂח,

אֲנִי אוֹכֵל.

כֹּל זֹאת -

לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי

רוֹצֶה לָשֶׁבֶת כָּךְ,

וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּשׁ כָּךְ,

וּלְדַבֵּר כָּךְ,

וְלֶאֱכוֹל כָּךְ.

אֶלָּא מִכֵּיוָן

שֶׁאֲחֵרִים רוֹצִים,

שֶׁאֵשֵׁב וְאֶתְלַבֵּשׁ

וַאֲדַבֵּר וְאוֹכַל

בְּצוּרָה זוֹ.

כֹּל זֶה לְפִי

רְצוֹנָם וְטַעֲמָם

שֶׁל הַחֶבְרָה,

וְלֹא רְצוֹנִי הַחוֹפְשִׁי.

יֶתֶר עַל כֵּן,

אֲנִי עוֹשֶׂה כֹּל אֵלֶּה

עַל פִּי רוֹב בְּנִיגוּד לִרְצוֹנִי,

כִּי יוֹתֵר נוֹחַ לִי

לְהִתְנַהֵג בְּפַשְׁטוּת

בְּלִי שׁוּם עוֹל,

אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשׁוּעְבָּד

בְּכֹל תְּנוּעוֹתַיי,

וְאָסוּר בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל,

בִּטְעָמִים וְנִימוּסִים

שֶׁל אֲחֵרִים,

שֶׁהֵם הַחֶבְרָה.

אִם כֵּן

אִמְרוּ נָא לִי,

הֵיכָן חֵירוּת הָרָצוֹן שֶׁלִּי?

להיות חופשי

לִהְיוֹת חוֹפְשִׁי
לפי דברי רב מתוך ערב (17.10.06) פתיחת "בית קבלה לעם"

אֲנַחְנוּ

בְּמִסְגֶּרֶת הָעוֹלָם הַזֶּה

לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי

לֹא בַּעֲלֵי בְּחִירָה.

אֶלָּא אִם הָאָדָם

יוֹצֵא מֵעַל הַחוֹמֶר הַזֶּה,

וּמַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ

אֶת הַכּוֹחוֹת שֶׁפּוֹעֲלִים

עַל הַטֶּבַע שֶׁלּוֹ,

עַל הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ,

אָז דֶּרֶךְ הַכּוֹחוֹת הָאֵלֶּה,

יֵשׁ לוֹ כְּבָר בְּחִירָה

לְנַהֵל אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ,

וְלִהְיוֹת חוֹפְשִׁי.