אמא של צומח ואמא של חי

אִמָּא שֶׁל צוֹמֵחַ וְאִמָּא שֶׁל חַי

(בן בדרגה ב' ממין המדבר ובן בדרגה ג' ממין המדבר)
לפי משל רב"ש מתוך ספר "שלבי הסולם"

אִשָּׁה אַחַת נִכְנְסָה לַשְּׁנִיָּה,

וְרוֹאָה שֶׁהַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה

קָם בַּבּוֹקֶר בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה וְהוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָה.

וְגַם בָּעֶרֶב כְּשֶׁהוּא בָּא,

הוּא מִתְנַהֵג בְּסֵדֶר כְּמוֹ כֹּל הָאֲנָשִׁים.

וְאַחַר כָּךְ הוּא הוֹלֵךְ לַאֲסֵפוֹת,

לַעֲשׂוֹת שָׁם מַשֶּׁהוּ לְטוֹבַת הַכְּלָל.

וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ לִישׁוֹן,

כָּרָגִיל כְּמוֹ כֹּל הָאֲנָשִׁים.

וְהָאִשָּׁה, כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת לְבֵיתָהּ,

הִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת הַבֵּן שֶׁלָּהּ:

"מַדּוּעַ אֲנִי רוֹאָה הַרְבֵּה פְּעָמִים,

כְּשֶׁאֲנִי קָמָה בַּבּוֹקֶר,

שֶׁהַחַשְׁמָל עֲדַיִן דּוֹלֵק

וַאֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁסִּדַּרְתִּי לְךָ,

עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ מִבְּלִי שֶׁנָּגַעְתָּ בָּהּ,

וְאַתָּה עֲדַיִן יָשׁוּב עַל יַד הַסְּפָרִים,

וְאִלּוּ הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה

הוּא נוֹהֵג כְּמוֹ בֵּן אָדָם?"
--

-
הֵשִׁיב לָהּ הַבֵּן:

"אֲנִי אוֹהֵב חָכְמָה,

לָכֵן אֲנִי מֵבִין,

שֶׁכְּדַאי לְוַתֵּר עַל הַכֹּל

וְלִקְנוֹת חָכְמָה.

מַה שֶׁאִם כֵּן הַבֵּן שֶׁל הַשָּׁכֵן,

אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת לַחָכְמָה,

אֶלָּא הוּא עוֹסֵק לְצָרְכֵי הַכְּלָל,

שֶׁיִּהְיֶה נַחַת רוּחַ בְּאֵיזֶה אוֹפֶן

לַאֲנָשִׁים כָּמוֹהוּ.

אֲבָל אֲנִי מֵבִין, שֶׁבְּלִי חָכְמָה

כּוּלָנוּ "כִּבְהֵמוֹת נִדְמוּ".

מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה,

אֵינֶנּוּ מֵבִין שֶׁבְּלִי חָכְמָה

הָאָדָם נִשְׁאָר כְּכֹל בְּהֵמָה".

וְהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת לַשְּׁכֵנָה,

וּמְסַפֶּרֶת מַה הַבֵּן שֶׁלָּה אָמַר.

וְהַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה אוֹמֵר לְאִמּוֹ:

"אֲנִי לֹא מְשׁוּגָע לְהַכְנִיס אֶת רֹאשִׁי

לְתוֹך חָכְמוֹת, כִּי מַה זֶה יִתֵּן לִי?

אַף בֵּן אָדָם לֹא יִרְצֶה לְדַבֵּר עִמִּי,

וְכוּלָם יַגִּידוּ לִי שֶׁאֵין לִי שׁוּם מוּשָׂג

בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

מַה שֶׁאִם כֵּן

כְּשֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר,

וְהוֹלֵךְ לַאֲסֵפוֹת,

שֶׁמִּתְאַסְּפִים אֲנָשִׁים פִּקְחִים,

לַעֲשוֹת מַשֶּׁהוּ לְטוֹבַת הַכְּלָל,

יִהְיוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְּנוּ לִי כָּבוֹד,

הֱיוֹת שֶׁאֲנִי לֹא דּוֹאֵג לְצָרְכֵי עַצְמִי

אֶלָּא לְטוֹבַת הַכְּלָל.
-

-

מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנָה,

הוּא דּוֹאֵג רַק לְצָרְכֵי עַצְמוֹ,

לָכֵן הוּא רוֹכֵן עַל הַסְּפָרִים".

נִמְצָא, שֶׁכֹּל אֶחָד אוֹמֵר

שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ

זֶהוּ דֶּרֶךְ שֶׁל אֱמֶת,

וְאֵין אֶחָד מֵבִין אֶת חֲבֵרוֹ.

וּמִכֹּל שֶׁכֵּן

אֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת חַי,

וְאוֹהֲבִים לַעֲסוֹק בַּחָכְמָה,

הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין

אֶת בְּחִינַת הַמְּדַבֵּר (דרגה ד')

אוֹתָם אֵלֶּה שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַשָּׂגָה.
-